פרלינים קלים להכנה - איך מטמפררים שוקולד בשיטה הכי פשוטה בעולם - משלוחי מנות לפורים וזכרונות מחוייכים מהאזכרה השניה של אימי המופלאה

ב11 בפברואר הייתי אמורה לחגוג יום-הולדת שנתיים לבלוג.

תכננתי לעשות משהו נחמד, בלוג קנדי שווה, הפתעות, עניינים... אבל הפברואר הזה, שמקרב אותי בצעדי ענק לאזכרה (השלישית, מי היה מאמין...) של אימי המופלאה מוציא ממני כל חשק לחגוג.

שנה שעברה, באזכרה השניה, מאוד רציתי לעשות משהו שאולי יצליח להוציא את סבתא שלי מבית הקברות עם חיוך. התלבטתי הרבה זמן מה אפשר לעשות, אם בכלל, ובסוף, אחרי שקיבלתי אישור מדניאלה לונדון דקל, החלטתי לעשות קומיקס עם אנקדוטות מחייה. זכרונות פשוטים מחיים שלמים, שפשוט צריכים משהו שיחייה אותם. 

אני לא מבינה איך היא עשתה את זה - נודלס עם קוביות עוף ופטריות (פד תאי או פתאי)

אני חושבת שלא קשה להבין מהבלוג שלי שאני מעריצה את אמא שלי. בלי קשר למחלה ובטח בלי קשר לזה שהיא איננה היום. היא תמיד היתה מושלמת בעיני. עד גיל 12 הייתי בכלל משוכנעת שהיא קוראת מחשבות... מביך, אין מה לומר, גיל 12 זה לא בדיוק גיל 3 ובכל זאת- כך חשבתי. היא ידעה הכל. בלי לדבר, בלי לשאול- היא היתה קוראת אותי כמו ספר. והיא באמת ובתמים היתה פשוט מושלמת. כל קש שנגעה בו הפך לזהב, כל דבר  היא עשתה עם חיוך והיא כל הזמן עזרה. לכולם.

אבל מה שבאמת היה כל כך מדהים באמא שלי, שהבנתי רק שנים אחר-כך, היה הרצון שלה שיהיה לנו (לילדים שלה) הכי טוב שאפשר. גם אם הבחירות שלנו לא היו "נכונות" או "ראויות"; וגם אם הן היו כאלה שעוד נצטער עליהן. היא כמובן תמיד היתה שם כדי לייעץ, אבל את הבחירה עצמה- היא אפשרה לנו לעשות לבד. זה בא לידי ביטוי בהרבה מאוד דברים, אחד מהם היה לימודים גבוהים.

עצמאות בכוח - עוף בשזיפים

יום העצמאות הראשון אחרי שאימי נפטרה היה אמור להיות מדכא להחריד. לאף אחד במשפחה המורחבת לא היה חשק לעשות דבר, בעוד שלנו, האחים, היה מאוד מאוד חשוב דווקא כן לעשות שמייח.

ממש כשם שהחלטתי שלא לבטל את החתונה (שהתקיימה חודשיים בדיוק אחרי שקמנו מהשבעה), כך היה ברור לגמרי שחגים במשפחה שלנו לא יהיו עצובים (ככל שניתן, כמובן...). החלטה מושכלת לגמרי שמגיעה מהמקום הכי נמוך וחשוך. אם לא נחגוג עכשיו- אימתי? 

וכך, מתהומות של חוסר ועצב בלתי נתפסים, נפגשנו ארבעת האחים בביתי שברמת גן - (אמנם לא עושים את העל-האש המסורתי, אבל לפחות שתהיה ארוחת צהריים חגיגית)- כתגבורת  הבאנו את סבא שלמה (אבא של...) שננטש אחר כבוד על-ידי סבתי שתחייה, אשר העדיפה לנצל את יום החופש שנכפה עליה ולבקר את משפחתה בצפת.