קינוחים אישיים ותפריט מסיבה חלבי - מסיבת שחרור לאחותי היפה

 

בשלושת החודשים האחרונים אני חושבת, חולמת, מדברת, רוכשת ומתעסקת אך ורק בדבר אחד:

מסיבת השחרור של אחותי הקטנה והיפה.

לא יאומן, אני עוד זוכרת היטב את יום הגיוס שלה, את הפעם הראשונה שהיא חזרה על מדים (לבית של סבא וסבתא, כי שם אימי המופלאה היתה), אני זוכרת את התמונות שצילמתי אותן (שהייתי מעלה לכאן אלמלא הייתי שומעת בראשי את אימי אומרת לי: "מה פתאום העלית את זה?! אני ניראית פה חולה!") ואני עדיין זוכרת היטב את החוויות הצבאיות הראשונות שסיפרה לנו.

לא להאמין שכבר עברו שנתיים...

והנה- הילדה השתחררה מצה"ל הגדול והחלטתי להכין לאחותי מסיבת שחרור.

אחרי שנים שאני מנויה לכל בלוג אפשרי מאמRיקה, ניסיתי להתחקות אחר המפיקות המוכשרות (למשל זו או זו או זו או זו...)

התייעצתי עם אחותי ובחרנו קונספט (צבע ורוד+מסיבת שפם), 

סלוגן נבחר ("ביוש צבא ויאללה בלאגן!" - רעיון של חגית כהן- חברה יקרה שהיא גם מפיקת-על)

מעצבת מוכשרת נבחרה (נויה בר גיא), 

בית דפוס מעולה שתענוג לעבוד איתו נבחר אף הוא 

הזמנות ברוח הקונספט נשלחו לבנות,

אפילו מחוררים מיוחדים נרכשו כדי שאוכל לחתוך בקלות את כל העיצובים-

וכל שנותר לי היה להיכנס למטבח.

לבשל אני אוהבת, להכין קינוחים אפילו עוד יותר - בקיצור- נהניתי! (זה רק הגב שלי, שלא מפסיק לכאוב למרות הנייקי שנעלתי לאורך כל הדרך...)

לגבי המתכונים: אם מעניין אתכם מתכון מסויים מהתמונות, כיתבו לי בתגובות ואעלה את המתכונים המבוקשים לפוסט הבא. הפעם לא יהיו תמונות של התהליך, זה היה קשה לעמוד בזמנים גם בלי לצלם... 

ובכן, כך הכל התחיל:

פרודוקטים להכנת האוכל:

פרודוקטים להכנת עיצוב הפרינט:

כך הם נראו לפני החיתוכים המייגעים, שאת רובם, כמו גם את רוב ההדבקות, עשה עבורי החתיך.

נויה המוכשרת, אחרי אינספור שיחות ברוח הקונספט, עיצבה עבורי את מר ינשוף המתאים עצמו לכל מקום בו הוא נמצא:

בתגיות האוכל הוא אוחז קאפקייק:

במתנות האישיות הוא אוחז שי קטן 

ובסלוגן הוא מצוייר כשהוא עם תרמיל על הגב...!

(התמונה תגיע מייד...)

מייד בהתחלה כל אחת קיבלה שי קטן: 

קניתי באיביי תבניות שוקולד בצורת שפם שלתוכן יצקתי, איך לא, שוקולד חלב. כל אחת קיבלה שפם שוקולד על מקל, והכנתי גם סיכת שפם לדש הבגד מלבד שחור. 

היה מאוד מאוד כיף לעטוף את זה..!
רואים את הסטריפ פרחים הורוד? גם הוא נעשה בזכות מחורר מיוחד וייעודי... :-)

קשיות לבנות עם עיגולים ורודים- גם הן מאיביי.
על כל קשית הדבקתי תגית "לרוויה".

סכינים ומזלגות נעטפו במפית ורודה ונקשרו בסרט ורוד:

טיפ שקיבלתי מדודה שלי בשיחת טלפון זריזה: בכל קצה של השולחן שמתי סט צלחות, סט סכ"ום וכוסות על מנת לצמצם אפשרות לתורים מעיקים לאוכל.

כך נראה הקצה השמאלי של השולחן:

בשולחן נפרד, בתחתיתה של כל אחת מכוסות השמפניה, הונח אחר כבוד פטל אדום

הכנתי לבנות שלל שפמים על שיפוד, שפתיים מסוגננות, כובעים ופפיונים כדי שהן יוכלו להצטלם ולהעלות לפייס'...

השיפודים הללו הפכו להצלחה מסחררת, מה ששימח את ליבי לאין שיעור!

יש אינספור תמונות, קבלו אחת:

שנתחיל לאכול?

את ביקורי השבועי ב"לגעת באוכל" סיימתי הפעם עם תבלין חדש שמיועד לאנטיפסטי: תערובת מלחים עם פפריקה, רוזמרין ועוד כל מני דברים. הרבה שמן זית, מעט חומץ בלסמי והרבה מהתבלין המיוחד. יצא טעים בהחלט!

רביולי בטטה ברוטב שמנת-פטריות ועגבניות

מרק כתום קטיפתי מוגש בכוסות אישיות

סלט כרוב שהכינה דודתי היקרה מפז, אורלי:

התגית שלו:

סלט ירקות שהכין החתיך:

עוד היו ונאכלו בטרם הספקתי לצלם: פיצות אישיות, בורקס תפ"א/גבינה, סלט חסה עם הפתעות (תפוחים וגבינה בולגרית), פשטידת כרובית, פשטידת גבינות (אלוהית, עם טעם מודגש של הרוקפור...) ועוד כמה שאני כבר לא זוכרת...
ועכשיו, לחלק השווה באמת- 
הקינוחים!

פטיפורים

בצלחת הכבוד הונחו מיני מאפינס אלוהיים של שוקולד-בננה.

הרבה מאוד זמן תרתי אחר המתכון המושלם, כמו זה שמגישים במקס ברנר.

אפילו פניתי לעודד ברנר עצמו וביקשתי את המתכון. הוא השיב בחיוב אך מאז ועד היום נעלמו עקבותיו.

בסוף, ממש מתחת לאף, במדף ספרי הבישול שלי- נמצא המאפין המושלם. והוא באמת-

מושלם!

אחותי היפה ביקשה שיהיו גם כדורי שוקולד פשוטים.
לא יכולתי לשאת את המחשבה שעל שולחן הפטיפורים ייתקעו לי כדורי שוקולד לא קשורים.
אז טבלתי אותם בשוקולד לבן, הנחתי לבבות ורודים, הוספתי מקל - 
והרי לכם כדורי שוקולד פשוטים, עם קריצה!

מוס שוקולד לבן על סבלה וניל בעיטור קרם תותים:

הידעת? 

כדי להכין קרם תותים נפלא, כל שיש לעשות הוא לטחון תותים עם סוכר (רצוי אבקת סוכר) ולסנן.

כל כך טעים!

הנה משהו שאמא שלי לא היתה עושה-

חצי עבודה: 

על בסיס שוקולד קריספי הונחו חצאי כדור של מוס שוקולד חלב שהיו אמורים להיות מצופים בשוקולד מריר עם עיטור שוקולד לבן. אלא שלא הספקתי לצפות אותם וכך הם הוגשו, חשופים ומכוערים...

שוטים של שבבי שוקולד מריר פריכים, קרם גנאש ובתוכם הונחה כפית שוקולד חלב מיניאטורית.

התבנית ליציקת שוקולד בצורת כפית- מאיביי, כמובן!

מאחורי השוטים ניתן לראות טארטלים עם שוקולד ומאחוריהם, ממש מרחוק, טארטלט וניל עם פירות יער. לצערי אין לי תמונה ראויה שלהם...

טארטלט לימון (טארטלט=טארט קטן) עם מרנג איטלקי.

וכאן במרכז, הקינוח השווה ביותר לדעתי, שכבת קראנץ' שוקולד לבן, ברס ופייטה פיוטין עם שוקולד לבן ומעליה שכבת טראפל נימוח...

זהו להפעם...

היה כיף גדול, ובאמת, רק בשמחות!