פלפל ממולא צמחוני - פפושה של אמא #2

שני כרטיסי אשראי היו לאימי המופלאה. אחד בשבילה ואחד בשביל הפפושה.

שנים שאני הייתי ה"פפושה של אמא" וכשיום אחד ישבתי בארוחת ערב משפחתית, אחרי שכבר לא גרתי בבית, נדהמתי לגלות שיש פפושה נוספת. לא אחת- כי אם שתיים. אחותי הקטנה אמרה איזה משהו מעורר גאווה אימהית והלסת שלי נפלה לרצפה.

"סליחה?! את קראת לה עכשיו 'פפושה של אמא'??" שאלתי את אימי בזעם והיא, בחיוך אופייני, הבהירה שאני לא הפפושה היחידה.

אם כן, שני כרטיסי אשראי היו לאימי המופלאה. אחד שלה ואחד, של אחותי הקטנה, הפפושה של אמא. בכל פעם שהיא היתה רואה איזה בגד/תיק/ממתק (מחק את המיותר. בעצם, לשם מה? הקף את כולם...) שהיתה חפצה בו- היתה מתקשרת לאימי המופלאה, מקבלת (כמובן...) את אישורה המיידי ומגהצת ללא רחם.

בין אמא שלי, המופלאה, לבין אחותי הקטנה היה קשר מיוחד. וכשאימי שכבה על ערש דווי, ימים ספורים לפני הסוף הרע, ראיתי אותה, את הפפושה, מעסה את רגליה של אימי. של אימהּ. היא שונאת כפות רגליים. סולדת מהן. אבל ככה זה כשאת כל כך אוהבת את אמא שלך; את לא רואה בעיניים. אז היא עשתה לה שוב ושוב עיסויים בבהונות, מקווה שהיא מצליחה להקל עליה את הכאבים ולהשכיח את הרע המתקרב.

וכשהרע מכל הגיע (כבר כתבתי על זה בעבר), היא הרגישה. בלילה שבו כולנו עזבנו את בית החולים וניסינו לחזור לשיגרה, היא לא הלכה לישון. הכינה איזו עבודה לקורס בצבא והלב שלה דפק. בשתיים בלילה היא העירה את דודה שלי, אמרה שיש לה הרגשה רעה ושהיא רוצה לרדת עכשיו לרמב"ם. 

הן הגיעו לרמב"ם. שקט מקפיא. אבא שלי מחוץ לחדר. סבא וסבתא שלי בתוכו. הפפושה ניגשה לאימי והתחילה ללטף אותה. ורק אחרי רגעים ארוכים היא פתאום קלטה שאימי המופלאה מנותקת מכל המכשירים הארורים שהיתה מחוברת אליהם. פתאום היא הבינה שהיא נפטרה לה. בדיוק ברגע שהיתה לה הרגשה רעה בלב.

אף אחד לא היה צריך להתקשר אליה להודיע. היא ידעה לבד. כי בינה לבין אמא שלי היה קשר מיוחד.

ארבעה ילדים גידלה אימי המופלאה. לפני כל נסיעה משפחתית, הבית תמיד רחש וגעש- כולם צריכים להתקלח בדיוק עכשיו, כולם צריכים לסדר את החדר לפני שיוצאים (כן..!), כולם צריכים להתלבש, להתארגן, לוודא שלא שכחו כלום - - -

וברגע אחד היתה מפלחת צעקה את חלל הבית:

"סיגרו תריסים והיכנסו לאוטו!" -אמא שלי. 

קריאת התריסים הזו, שמבשרת את היציאה מהבית, היא קריאה שחסרה לי מאוד. עד היום כשאני מתארגנת ליציאה אני מחכה שמישהו יאמר לי "סיגרי תריסים והיכנסי לאוטו!" אבל אין מי שיאמר.

לפני כמה ימים, המיקסר החתיך שלי, שאני שומרת עליו מכל משמר, החליט להתפגר בטרם עת. (טוב, לא ממש בטרם עת. אם תשאלו אותו- הוא חיכה בדיוק עד שתסתיים לי האחריות עליו ורק אז, כמובן, נפח את נשמתו). בכל אופן, ביקשתי מהפפושה השניה שתביא לי את הקנווד התעשייתי של אימי המופלאה. גם ככה אף אחד לא משתמש בו, אז עד שארכוש לעצמי חתיך צבעוני חדש, אסתפק במיקסר הכסוף והעצום שלה.

דקה לפני שידעתי שהאחים שלי צריכים לצאת לכיווני התקשרתי להזכיר שיקחו איתם את המיקסר. הפפושה ענתה לטלפון, אבל היא לא היתה איתי. היא בדיוק צעקה לאחינו הקטן: "אוֹרייייי!! תסגור תריסים ו'כָּנֵס לאוטו!"

בלי לשים לב, אימי המופלאה קיימת בכל אחד מאיתנו, בכל רגע כמעט. אבל זה צפוי, הרי אנחנו הילדים שלה.

בסופו של יום, מה שמרגש אותי יותר מכל זה לשמוע את החתיך, שאימי אהבה אותו כמו היה עבורה ילד חמישי, אומר משפטים שלה, ככה פתאום, עם האינטונציה המדוייקת, בלי להתכוון.

פלפל ממולא (המאכל האהוב על הפפושה)

החומרים הדרושים:

למילוי הפלפלים:
6      פלפלים (בכל צבע שאוהבים) נקיים, חתוכים וריקים מליבתם.
1      בצל גדול  
1.5   כוסות אורז

1      עגבניה בשלה ועסיסית

1      גזר

1      גמבה קצוצה לקוביות קטנות

1      כוס מים

תבלינים: כורכום, פפריקה מתוקה, מלח, פלפל שחור.

לרוטב:

1      בצל

2      כוסות מים (1+1)     

1      קופסא רסק עגבניות

תבלינים: כורכום, פפריקה מתוקה, מלח, פלפל שחור (כן, התבלינים זהים).

הוראות הכנה: 

1.      מכינים את המילוי: בסיר בינוני מטגנים בצל עד שקיפות. 

2.   בינתיים מרסקים בפומפייה עגבניה בשלה וגזר. כשהבצל שקוף ו"נמס" בסיר- מוסיפים את העגבניה המרוסקת, הגזר והגמבה הקצוצה. מערבבים ומטגנים עד לריכוך חלקי של הגמבה.

3.       מוסיפים את האורז, מערבבים ומטגנים עד לשקיפות האורז.

4.      מוסיפים כוס מים ותבלינים. מערבבים היטב ומבשלים כעשר דקות לבישול חלקי של האורז (עד שאין יותר מים בסיר). מעבירים את תערובת האורז לכלי אחר.

5.      מכינים את הרוטב: באותו סיר (לא מלכלכים סירים מיותרים..!) מטגנים בצל עד שקיפות. מוסיפים כוס אחת של מים ותבלינים. מביאים לרתיחה.

6.     עד שהתערובת רותחת ממלאים פלפלים נקיים וריקים מליבתם בתערובת האורז. אין לדחוס את האורז לתוך הפלפלים ואין למלא את האורז עד לגובה הפלפלים- אלא קצת פחות. האורז יתרחב עוד במהלך הבישול. כשהרוטב מבעבע קלות מוסיפים את הפלפלים הממולאים. מכסים את הסיר ומבשלים על אש בינונית כעשרים דקות-חצי שעה עד שהפלפלים רכים במידה הרצוייה והאורז מוכן.

7.       עשר דקות לפני תום הבישול מוהלים קופסת רסק עגבניות בכוס מים ומערבבים היטב. שופכים את התערובת בינות הפלפלים ליצירת רוטב סמיך ומפנק.

מתחילים בהכנת המילוי.

חותכים בצל לקוביות ומטגנים אותן במעט שמן

כשהבצל שקוף מוסיפים לו קוביות גמבה קטנות

מטגנים את שניהם ומוסיפים גזר מגורר 

(שכחתי לצלם אז קבלו תמונה רק של הגמבה והבצל...)

כך עד שהפלפלים רכים ויפים.

בינתיים בפומפיה 

 מגרדים עגבניה בשלה

מוסיפים לסיר כוס וחצי אורז

מערבבים ומטגנים את התערובת עד לשקיפות האורז

 
 מוסיפים את העגבניה המרוסקת, כוס מים ותבלינים

מבשלים בערך 10 דקות עד שהמים נעלמים להם

מעבירים את תערובת האורז לקערה ובאותו סיר ממש מטגנים שוב בצל.

כשהוא שקוף מוסיפים מים עד רבע מגובה הסיר ומוסיפים תבלינים.

מביאים לרתיחה ובינתיים - -
מרוקנים את הפלפלים

מהליבה שבתוכם 

מכניסים את תערובת האורז לפלפלים.

לא דוחסים את האורז ולא ממלאים עד הסוף.

האורז יתנפח והוא צריך מקום לגדול בתוכו.

אם רוצים- מכסים את הפלפלים הממולאים

(אמא שלי דווקא לא היתה שומרת את ה"מכסים" של הפלפלים)

מכסים את הסיר ומבשלים 20-30 דקות.

עשר דקות לפני תום הבישול מוסיפים לסיר (בינות הפלפלים)

קופסא אחת של רסק עגבניות+כוס מים אחת.

התוספת המהממת הזו תבטיח רוטב סמיך ומהביל לפלפלים.