יום שני, 17 בספטמבר 2012

10 דברים שלא ידעתם עלי - ראש השנה שמח!

לפני כמה שבועות קיבלתי שרביט וירטואלי. מסתבר שיש עניין כזה שבלוגרים מספרים על עצמם 10 דברים שלא יודעים עליהם ומעבירים את "השרביט" הלאה - לבלוגרים אחרים.
את השרביט שלי קיבלתי מיונית צוק ולקח לי יותר מדי זמן להגיב. אבל בסוף הצלחתי לגרד כמה עובדות שאני מניחה שטרם סיפרתי לכם עליהן - אז הנה, ברוח ראש השנה החדשה, עם תמונות מאווירת החג והקינוחים

(כמעט) עשרה דברים שלא ידעתם עלי:

1. לפני המון שנים, בחטיבה, ישבתי בכיתה לייד ילד אחד נחמד במיוחד, שאת השיעורים המשעממים העביר עימי במשחקי "לינגו" מצויירים בעיפרון על השולחן. (חמש אותיות, צריך לנחש איזו מילה מסתתרת). כעבור כמה חודשים, כשכבר היינו ממש מיומנים - גילינו שיש אודישנים ל"לינגו לילדים", בהנחיית אסף אשתר. נסענו ע-ד לתל אביב, היינו ממש גרועים ויצאנו מהאודישנים מתוסכלים מאוד. אלא שלמרבה ההפתעה - התקבלנו. נרגשת כולי המתנתי לצילומים, אולם הפרטנר שלי קיבל רגליים קרות ונותרתי לבדי, מסרבת להחמיץ (אז לפחות...) כל הזדמנות להיות בטלויזיה. הרי, אולי יגלו אותי, הו נואוז?! למזלי הרב מצאתי עלמת-חן אחרת שרצתה להצטרף, ארגנו אוטובוס של חברים מהכיתה לבוא לעודד - ונסענו לאולפנים. האמת היא שהיינו ממש טובות ודיי תיקתקנו אותה שם. אלא שהסוף המר לא איחר לבוא, וכשקהל בני הכיתה שלנו הריעו "הזהב, הזהב, הזהב!!" אני שלפתי כדור אדום ובכך גזרתי את דיננו להיפסל במשחק. זכינו בטלפון שקוף שאז היה נחשב לפיסגת ההיי-טק. למקרה שתהיתם, איש לא גילה אותי בעקבות אותה תוכנית.
מי שלא מספיק להגיע למשתלה בערב חג לקנות פרחים לבנים, ייאלץ להסתפק בפרחים מהסופר, לגזום אותם ו"לשתול" בעציץ בעצמו.
2. אני גרועה במתמטיקה. מעולם לא הבנתי אותה וככל הנראה לעולם כבר לא אבין. כשמתחילים לדבר איתי על מספרים (אפילו סתם מספרים, בלי חישובים), אני נאטמת בלי לשים לב ופשוט מתחילה לחשוב על דברים אחרים. אני מאשימה בזה את ש', המורה לחשבון מקיבוץ אלונים, שאי שם בבי"ס היסודי שאלה אותי מה ההבדל בין 1/4 לבין 4/1 וכשלא ידעתי היא עשתה מזה כזה סימפוזיון מול כולם, שמאז ועד היום - אין לי שום חיבור למקצוע הזה, לא כל שכן לכל דבר שקשור בו. אני לא יודעת לחשב דברים בסיסיים ומתקשרת לעודד השודד/לוצ'י/אחי הגאון כשאני צריכה לשנות כמויות במתכון ולא מצליחה להבין איזה חישוב עלי לעשות, או כשאני רוצה להמיר שמרים טריים לשמרים יבשים ויש שם איזה חישוב מוזר של 1/25. 
בסיס לעוגת שוקולד-קרמל-גבינה שהסתברה כלא מוצלחת במיוחד למרות מה שחשבתי.

3. את החתיך הגבוה שלי מצאתי כשעבדתי ברדיו חיפה, לפני כמעט עשור. היה לילה ואני נאלצתי להישאר עם טכנאי חדש ולא בקיא כדי לסיים לערוך כתבת שטח לתוכנית של המנכ"ל ששודרה למחרת בבוקר. לפתע הוא הגיע, גבוה ויפה, עם חיוך כובש. מצאתי את עצמי, צועדת לעברו בקוקו וטריינינג מהוהַ. התחלנו לדבר. הוא הקסים אותי מרגע לרגע, אבל לא טרח לבקש את הטלפון שלי. בסוף שאלתי אותו בעצמי אם הוא רוצה לעשות לי ילדים שבעה. הוא ענה שכן. שאלתי, בפליאה מהולה בייאוש, למה הוא לא לוקח את הטלפון שלי. הוא ביקש את המספר. בטרם נתתי לו, הבהרתי שאני אדם שמתאכזב מהר, ואם אין לו כוונות להתקשר - עדיף שנחסוך מעצמינו את העניין. הוא התקשר אחרי רבע שעה(!) ומאז אנחנו יחד.
עריכת שולחן חג לראש השנה 2012: מפת בד בצבע תכלת עם נקודות לבנות, מפיות בד (שהחתיך גזר) עם הטבעת חותמת "חג שמח" ושקיק קטן עם דגי שוקולד, כדי שכולנו נהיה לראש ולא לזנב! :)
4. אני עושה לעצמי בושות על בסיס יומיומי: יש לי נטייה לסמס לאנשים שעליהם אני מרכלת, להתקשר בטעות לאנשים בעודי מדברת עליהם, לדבר על אנשים שבדיוק מאחוריי... נו, הבנתם את הפואנטה. השיא היה בתיכון, כשחברה שלי ואני לא הספקנו ללמוד למבחן בתולדות התיאטרון. היא התקשרה למורה שלנו, המציאה לה שקר כלשהו והמורה אישרה לנו לא להגיע למבחן. כשהיא ניתקה את הטלפון, שתינו קפצנו וצווחנו משמחה. בעודינו מבסוטיות לאין שיעור, אנחנו שומעות את המורה קוראת לנו. לא הבנו מאיפה הקול הזה מגיע. פתחנו את החלון בחרדה, היא לא היתה שם. בסוף הסתבר שבמקום לנתק, החברה שלי לחצה על "ספיקר" - ולמרבה הבושה המורה שלנו שמעה את (כ)קול צהלותינו המבישות. מיותר לציין שנאלצנו להיבחן למחרת...
קינוחים לראש השנה: מאפינס בננה ושוקולד עם קרם שוקולד ואגוזים מקורמלים, טראפלס על בסיס קראנץ' היסטרי ופחזניות ביס וניל.

5. בעברי הרחוק חשבתי שאני שרה יפה. הייתי הולכת למקהלה מהוללת שהופיעה ברחבי העולם עד שיום אחד מנהלת המקהלה החליטה שאני צרודה ולא יכולה לשיר. דווייה מעלבוני הצורב, החלטתי שלא היא תרפה את ידיי. למורת רוחה נשארתי במקהלה אבל הפסקתי לשיר. הייתי רק "עושה עם השפתיים". העובדה שלא הוצאתי אף קול סייעה לי לחייך במקום סתם לפתוח את הפה וכך קרה שגנבתי את כל הפוקוס משאר חברי המקהלה. באופן מפתיע, תמוה והפוך-על-הפוך - הפכתי להיות "הכוכבת-החייכנית". בהופעות בפסטיבל בצרפת שברתי שיאים: ביקשו ממני חתימות (!), צילמו אותי לטלויזיה ואנשים ממתחם הפסטיבל ביקשו להצטלם איתי כך סתם ולתת לי מתנות ומזכרות. זו היתה נקמה מתוקה וכיפית, לאותה מנהלת מקהלה, אישה שבאמת התעללה בי בלי סוף.
שלוש עוגות שמרים, שלושה סוגי שוקולד. קינוח נוסף לראש השנה.
6. אני מנגנת בפסנתר ובאקורדיון, את זה אתם כבר יודעים לדעתי. אבל כשהתגייסתי לצה"ל הגדול, נגזר עלי להיות בקורס ארוך במיוחד (מאבחנות פסיכוטכניות) בבה"ד 11 - שם, לצערי, אין פסנתר. באחת השבתות קיטרתי לאמא שלי שהאצבעות שלי בוערות ואני לא יכולה בלי הפסנתר. נסענו בלי לחשוב יותר מדי לכלי-זמר בלב המפרץ וקנינו... מפוחית. המפוחית הזו ליוותה אותי לכל מקום בקורס והייתי מצרצרת איתה בלי סוף. פעם אחת אפילו קיבלתי "חצי שעה ביציאה" על נגינה במפוחית במסדר. לא שמתי לב שהמפקדת שלנו הגיעה והמשכתי לנגן ולפזז כנערה פותה. אם משעמם לכם - תרכשו מפוחית. מובטחות שעות של הנאה. הנה איזו שטות שצילמתי בשנה א' בבצלאל. נגינה במפוחית במעלית בבי"ח הדסה:
7. איפשהו בתיכון גיליתי את האיש המוכשר חנוך לוין. קניתי באדיקות כל מחזה/ספר שיצא לו, הלכתי לכל הצגה אפשרית בקאמרי, אספתי (בקושי) כתבות עליו (שכן, הוא מעט להתראיין) ולבסוף, התאבלתי עליו כשנפטר. הנה שיר אחד, יפה כמעט כמו השירים של לוין עצמו - שולי רנד כותב ושר על חנוך לוין. הדליקו רמקולים.
זהו. נתקעתי. אין לי יותר רעיונות. זה קצת קשה כשהבלוג הזה גם ככה מאוד חושפני ונכתב מדם ליבי מדי פוסט... אני מעבירה בחגיגיות את השרביט לשלוש בלוגריות שאני אוהבת במיוחד:
  1. בלוגרית מקסימה בשם אפרת, שיש לה בלוג מרענן. לא פחות - "אז מה את עושה כל היום"
  2. עוד אפרת שאני אוהבת מאוד את הבלוג שלה היא אפרת חסון. אין מה להגיד יותר מדי. פשוט תיכנסו.
  3. בלוגרית/קונדיטורית נפלאה, שכל פוסט שלה הוא חגיגה לעיניים ולבלוטות הטעם. לא היה מתכון אחד שלא שניסיתי ולא קצר מחמאות. ליטקייק.
התמונות ששזרתי בין לבין היו אסופות קטנות מחגיגות ראש השנה אמש.
  • שימחה את ליבי סבתי המקסימה, עטויה בשמלה דמויית הקימונו שלה, שהירבתה לצחוק יותר משדמעה.
  • שימחה את ליבי דודתי יעל - שכמו כל חג, שוב איבזרה אותי בתבניות סיליקון שוות אש למטבח, ובכמה קלפים לאפייה. תודה יעלי! :)
  • שימחה את ליבי דודתי אורלי, שמעבר לעובדה שהיא כל כך טובה ומקסימה ומארחת  עשרות אנשים כל חג אצלה בבית - ראתה איך פני התכרכמו כשגיליתי בסופר סט צלחות מקסים שקניתי זהה לו יום קודם במחיר כפול. זיהתה את פניי ומייד רכשה עבורי סט נוסף. שיהיה לי לחג. 
  • שימחה את ליבי בת דודתי סיון (ההיא שייסדה את התנועה למען החד"פ) כשהצילה אותי כשנתנה לי שמלה משגעת ללבוש לחג (אחרי שמרוב קינוחים שכחתי את הבגדים לערב בבית...) ואחרי זה השאירה לי אותה למתנה.
  • שימח את ליבי אבי היקר, שהכין לי דיקטים מושלמים מעץ, לפרוייקט הבא שאני הולכת להכין לאחותי המהוללת...
  • שימח את ליבי אחי הגאון ואחותי היפה - שלרכל איתם ביחד ועם כל אחד לחוד - זו חוויה שאין שניה לה!
מקווה מאוד שהשנה הבאה תהיה מלאה בהגשמת משאלות. יש לי כמה וי-ים שאני צריכה לסמן, כמה מטלות לבצע, כמה עניינים לסגור. מקווה לעמוד השנה בכל היעדים שהצבתי לעצמי. מקווה לכתוב יותר פוסטים ממה שאני כותבת. מקווה להמשיך לעניין אתכם ולקבל מכם תגובות. כל תגובה שלכם מחממת לי את הלב ונותנת לי את החשק והכוח להמשיך.
בקרוב פוסט "סוכות" מהסרטים ובו (בתקווה) אתאר את נפלאות הרכש החדש שקניתי באמאזון השבוע.

22 תגובות:

  1. איזה קטע! הבוקר נכנסתי לבלוג ולא היה מתכון חדש, אמרתי לעצמי שאחזור אחרי ארוחת החג ואבדוק... איזה כיף היה לגלות פה פוסט חדש!
    טוב, אני קוראת בעיון את הכתוב ואומרת לעצמי מעניין מה אני הייתי רושמת, ומשחזרת לי עשרה דברים שלא יודעים עליי ואז בסוף אני רואה שאת מעבירה לי את השרביט, איזה כיף לי! קודם כל תודה, ותודה עוד יותר על המחמאות :)
    כיף לשמוע,
    ובהזדמנות זו אאחל לך ולכל המשפחה חג שמח, שנה טובה ומתוקה, שנה של התחלות חדשות, הצלחה, אושר, אהבה ובריאות!

    חיבוק גדול
    ליטל

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה יקירתי :) מקווה שהחג עבר עליכם עם יותר חיוכים מדמעות... שתהיה שנה נפלאה!

      מחק
  2. אנונימי17 ספטמבר, 2012

    שירני , מהמם! ותתחדשי!!

    השבמחק
  3. כל כך מזדהה איתך לגבי העניין ההוא עם המתמטיקה :)
    שתהיה שנה טובה, מתוקה ומלאה בהגשמת חלומות!!
    ליטל

    השבמחק
  4. מקסים תודה!!! מדהים לגלות שכל פעם שאני קוראת אותך יש עוד ועוד דברים משותפים. הפאדיחות, המתמטיקה, התאטרון. מקסימה!!!
    שנה טובה
    יונית אמאעובדת

    השבמחק
    תשובות
    1. :)
      שנה מעולה! ותודה על השרביט :)

      מחק
  5. אנונימי18 ספטמבר, 2012

    פוסט מקסים!
    תודה על השיתוף , הפתיחות והחשיפה.
    נראה שיש לך משפחה מדהימה.
    מאחלת לכם עוד שנים רבות של כייף משפחתי שכזה. הנאות קטנות וגדולות. שנה של הגשמות בכל התחומים.

    השבמחק
  6. יקירה - איזה מתנה יפה נתת לי לחג - שרביט קסמים שכזה-הפתעה!!
    תודה! ובכלל פוסט מקסים - עם הרבה דברים שאנחנו דומות - מתמטיקה...אוי ויי!
    שנה טובה - אבל באמת טובה!

    השבמחק
    תשובות
    1. כה מביך להודות בעליבות המתמטיקה שלי וכה מחמם את הלב לראות שיש עוד כמוני! ;) שנה מצויינת, יקירתי! :)

      מחק
  7. פוסט מקסים ושנה טובה,
    כל כך מזדהה איתך בנוגע למתמטיקה, שכשילדי היו רק בכיתה א' כל הזמן
    שאלתי את בעלי אולי הם צריכים מורה פרטי, כדי שלא יהיה להם טראומת ילדות
    כמו שלי.

    שתהיה לך שנה טובה ויצירתית, שתגשימי את כל הוי-ים שלך
    ותודה על השיתוף.
    איילה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה, איילה :) שנה טובה גם לך !

      מחק
  8. פוסט מעולה!! צחקתי כל כך, במיוחד מה"חצי שעה ביציאה על נגינה במסדר..." הזכיר לי שאני קיבלתי חצי שעה ביציאה על קוקו בלוף...
    את מדהימה!!!!!!!!!!!!! מקווה שאת כבר יודעת את זה לבד:)
    אוהבת אותך ומאחלת לך שנה מעולה.
    סילה

    השבמחק
  9. שנה טובה!!! שאלה קצת טפשית...מאיפה שוקולד הדגים??? פשוט מקסים

    השבמחק
    תשובות
    1. שנה טובה דורית! :)
      הדגים מהחנות Party Bag ברמת גן.

      מחק
  10. אחלה פוסט, ממש נהניתי לקרוא. שנה טובה! אם היא התחילה אצלך עם כל הקינוחים המטורפים האלה, אני לא רואה איך היא יכולה להיות anything but מעולה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה מור! שנה טובה גם לך! :)

      מחק
  11. פוסט מקסים. איזה סיפור אהבה מקסים עם בן זוגך. ממש כמו אגדה. אולי כדאי להאמין לילדה שלי שאומרת שצריך לחכות לנסיך על הסוס הלבן. לפעמים ילדות בנות 5 שרואות הסוד של מיה וסדרות של בנות אחרות, יודעות הכי טוב. שנה טובה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה גל :) שנה טובה גם לך!

      מחק

זה אולי נראה מסובך לכתוב תגובה- אבל זה לא :-)
ביחרו לעצמכם שם או הגדירו "אנונימי", כתבו תגובה, ליחצו על "פרסם הערה" והקישו את צירוף האותיות שיינתן לכם. זהו! התגובה נשלחה :-)