יום ראשון, 18 בספטמבר 2011

קינוח מיוחד לראש השנה - פאי תפוחים עם גלידת וניל לייד - בפרשנות אישית

כבר אמרתי שאני לא אוהבת עוגות עם פירות? אמרתי.
כבר אמרתי שאיני מחשיבה שום קינוח לכזה אם אין בו שוקולד? גם אמרתי.
אבל החלטתי לחרוג ממנהגי בעקבות הזמנה מרגשת מהאישה והאגדה, Oogio.net, שביקשה קינוח לראש השנה ברוח החג.
מממ... מה אני אכין... אני הרי לא אוהבת תפוחים, לא אוהבת תפוחים בדבש, לא אוהבת שוקולד עם דבש...
אבל - - -
יש את פאי התפוחים המעולה של אמא שלי! אני אביא אותו, אצלם עם כדור גלידת וניל הום-מייד לייד ושלום-על-ישראל. 
אבל להביא מתכון שכבר פורסם? מבאס.
ומה כל כך מיוחד בפאי תפוחים, טעים ככל שיהיה? צריך הרי מתכון מיוחד וחגיגי...
ואז זה היכה בי. גלידת הוניל צריכה להיות חלק מהקינוח, שלא לומר- חלק עיקרי מהקינוח. וניל, כידוע, הרבה יותר טעים מתפוחים. לא ככה?
אז קבלו את קינוח ראש השנה שלי לשנת 2011, מבוסס על המתכון המופלא של אימי המופלאה לפאי תפוחים, עם פרשנות אישית שלי לגלידת הוניל:
במקום גלידה- ספק בוואריה-ספק מוס - שמכיל את הפאי בתוכו.
כן, זה טעים כמו שזה נשמע.
אה, ודבר אחרון לפני שמתחילים-
אל תיבהלו מאורך המתכון. באמת שזה שטויות. רק צריך לשים לב טוב-טוב להוראות ולהצטייד במדחום.
"מדחום??" אתם שואלים את עצמכם?
כן. מדחום. ולא, לא לקנות אותו בחנויות המתמחות. זה סתם יקר. הנה פה, אפשר למצוא מדחום מטבח זול וחתיך, אפילו בלי לשלם דמי משלוח. את 150-250 השקלים שחסכתם על מדחום מחנות אפייה מפונפנת תבזבזו על תחביב ראוי באמת!

יום רביעי, 7 בספטמבר 2011

עוגת ביסקוויטים מעולה / עוגת גלידה מעולה עם טריק מהסרטים! - פתאום התחלתי לפחד שעוד קצת ואני לא אזכור אותה בכלל.



הכל התחיל לפני שבועיים, כשניסיתי להיזכר בצחוק של אמא שלי.
היה מאוד קל להצחיק את אימי המופלאה, שצחקה המון ומכל הלב; ופתאום- 
לא זכרתי את הצחוק שלה.

את הקול שלה אני דווקא זוכרת היטב. ולא רק אותו. גם דברים שהיתה נוהגת לומר אני זוכרת. שמות חיבה שכינתה אותי בהם ("שאינ'לה" (נהגה: Sha'inale), "פפושה של אמא" והקלאסי מכולם: "חביבַתי"), משפטים מצחיקים שלה: ("נו, ראית את היפהפייה/אינטיליגנטית?" מלווה בחיוך ממזרי ובהטיית הראש לצד ימין) וגם משפטים שאמרה לי שוב ושוב כשניסיתי לשכנע אותה לעשות משהו שלא רצתה ("בבית שלך תעשי מה שאת רוצה!" או הגירסה הברורה יותר: "אז שבבית שלך לא יהיו וילונות!" ->אחרי שניסיתי אינספור פעמים לשכנע אותה להעיף את הוילונות/השטיחים מהבית).
אבל הדבר החשוב מכולם נשכח ממני.
לא הצלחתי להיזכר בצחוק שלה. איך אפשר לשכוח את הצחוק של אמא שלך?