יום שבת, 25 ביוני 2011

אני לא מבינה איך היא עשתה את זה - נודלס עם קוביות עוף ופטריות (פד תאי או פתאי)


אני חושבת שלא קשה להבין מהבלוג שלי שאני מעריצה את אמא שלי. בלי קשר למחלה ובטח בלי קשר לזה שהיא איננה היום. היא תמיד היתה מושלמת בעיני. עד גיל 12 הייתי בכלל משוכנעת שהיא קוראת מחשבות... מביך, אין מה לומר, גיל 12 זה לא בדיוק גיל 3 ובכל זאת- כך חשבתי. היא ידעה הכל. בלי לדבר, בלי לשאול- היא היתה קוראת אותי כמו ספר. והיא באמת ובתמים היתה פשוט מושלמת. כל קש שנגעה בו הפך לזהב, כל דבר  היא עשתה עם חיוך והיא כל הזמן עזרה. לכולם.

אבל מה שבאמת היה כל כך מדהים באמא שלי, שהבנתי רק שנים אחר-כך, היה הרצון שלה שיהיה לנו (לילדים שלה) הכי טוב שאפשר. גם אם הבחירות שלנו לא היו "נכונות" או "ראויות"; וגם אם הן היו כאלה שעוד נצטער עליהן. היא כמובן תמיד היתה שם כדי לייעץ, אבל את הבחירה עצמה- היא אפשרה לנו לעשות לבד. זה בא לידי ביטוי בהרבה מאוד דברים, אחד מהם היה לימודים גבוהים.


לפני כמעט 30 שנה גיליתי את אהבתי לתיאטרון. אימי המופלאה רשמה אותי לכל חוג משחק אפשרי, (אז עוד קראו לזה "דרמה"). כשגדלתי קצת עברתי בהתרגשות לטרום מגמת תיאטרון ואז, בתיכון, התקבלתי למגמת תיאטרון הנכספת והיה ברור- זה החלום ואני הולכת להיות שחקנית. לא פחות.
ואז התגייסתי לצה"ל הגדול וחלום חדש נרכש- תיאטרון זה פאסה- קולנוע זה הדבר הגדול הבא. 'למה לעשות תפאורה של בית מקרטון אם אפשר לצלם בית אמיתי?' חשבתי בליבי וחלמתי על לימודי קולנוע רציניים ואיכותיים. מי שהיה שותף מלא לחלום היה נירצו, חברי היקר והטוב. רקמנו לעצמנו עתיד ורוד בו שנינו סטודנטים לקולנוע והיה ברור שכשנסיים את הלימודים, אם לא לפני, נעשה יחד סרט מדהים שיצליח, כמובן, בעולם כולו.

אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד.
לפני ששנת הלימודים התחילה נסע נירצו לטיול סובב אירופה ושבוע לפני שחזר התקשר מארצות הקור ובישר לי:
"אני בסוף הולך ללמוד פיזיקה".
פיזיקה?! מה הקשר פיזיקה?! ומה אני אעשה עכשיו? אני כבר רשומה לחוג לקולנוע... איך אני יוצאת מזה?

אובדת עצות, התקשרתי לאימי המופלאה, שמייד הרגיעה אותי, שזה לא כזה נורא ללמוד לבד. אבל יותר משהיא הרגיעה אותי, היא כאבה על נירצו.
איך אדם מוותר על חלומו? (כאן המקום לציין שמכל חבריי- את נירצו אמא שלי הכי אהבה) היא ידעה שזה החלום הכי גדול שלו, היא ידעה שהוא פצצת כישרון מהלכת, היא ידעה שאם אנחנו הולכים על זה ביחד אנחנו בטוח כובשים את העולם - - היא ידעה ולא היתה מסוגלת להבין איך מישהו מסוגל לזרוק את החלום שלו לפח וללכת ללמוד באוניברסיטה משהו רק כי זה עשוי להוות ביטחון כלכלי יום אחד. (פיזיקה?! ביטחון כלכלי?? מילא היה הולך ללמוד מדעי המחשב... ניחא).
השנים עברו, נירצו נטש את הפיזיקה לטובת ביולוגיה, ואני המשכתי בלימודי הקולנוע המתישים, בעידודה המתמיד של אימי. 

היום, חמש שנים לאחר מכן, אני לא מסוגלת לראות מצלמת וידאו, סטורי בורד, או תפוזים על שלל סוגיהם אבל אני שמחה שעשיתי את זה. שמחה שלא למדתי את "מה שצריך" אלא את מה שחלמתי. ואם נחזור לנירצו, אמא שלו אמרה פעם משפט שנחרת היטב בזכרוני: "יום אחד התעוררתי וגיליתי שאני בת ארבעים". אז כדי שאני לא אתעורר יום אחד, אגלה שאני בת ארבעים ושאפילו לא ניסיתי להגשים את חלומי- 
בשביל זה - היה לי שווה.


ואמא שלי? היא המשיכה לעודד אותי כל הזמן ללכת אחרי החלומות שלי, לעשות מה שטוב לי ולא ללכת לפי אף ספר חוקים לא כתוב, רק כי "ככה צריך".


והנה עכשיו, כשאני אמא לשלושה (אחים) ואחי הגאון והצעיר מכולם עומד להתגייס- אני יוצאת מדעתי.
מצד אחד- עומדת בפניו אופצייה לקורס ה-יוקרתי וה-נחשב בצה"ל, שאני בטוחה שאחי הגאון יעשה בו חיל.
מצד שני- אחי לא רוצה. הוא שבע מלימודים של 12 שנה (והוא גאון, כל דבר ריאלי אפשרי הוא הגביר ל 5 יחידות), הוא דווקא רוצה ללכת לפלס"ר.
אני מפחדת מאוד. כל כך בא לי להגיד לו: "מה פתאום! שום חי"ר לא יהיה בבית הזה. אתה הולך לקורס הנחשק. שם תהיה לוחם, אבל לא באמצעות הרגליים" ומנגד נשמעים באוזניי משפטיה של אימי המופלאה:
הילד צריך לעשות מה שטוב לו ולא מה שטוב לך.
אני כל פעם מנסה לזרוק לו בקטנות, ששם כל החתיכים, ושם הכי טוב, והכי להיט, והוא ייצא מהצבא עם תואר (מי שישמע), וכמובן עם קצונה ועוד שלל הבטחות צבאיות לעתיד -
ואז אני מאלצת את עצמי לשתוק ולעשות מה שאמא שלי היתה עושה:
לתת דרור לבחירות שלו ובעיקר, לכבד אותן, אפילו שאני לא מסכימה איתן. לכבד אותן מכל הלב ולא רק כי זה מה שהיא היתה עושה.


אחי היקר,
לאן שלא תלך ומה שלא תבחר- אתה האח המושלם שלי ואני תומכת בך בלב שלם וגאה בך בכל ליבי!


נודלס עם קוביות עוף ופטריות
(המתכון במקור, של אמא של נירצו. אכלתי, היה לי טעים ומאז אמא שלי התחילה להכין לי גם)


החומרים הדרושים:
1    שקית נודלס 
2    סלסלות פטריות שמפניון טריות- חתוכות לרבעים או חצאים. (תלוי בגודל. פטריות קטנות- חצאים, גדולות- רבעים)
2    בצלים בינוניים
3    שיני שום ישראלי כתושות (לא שום מיובא)
2    כפות  רוטב סויה
2    כפות דבש
500 גרם עוף, חתוך לקוביות- בערך 2X2 ס"מ.
ובגיזרת התבלינים:
מעט מאוד פלפל שחור, כפית וחצי ג'ינג'ר (זנגביל)

הוראות הכנה:
1.    בקערה קטנה שמים סויה, דבש, מעט פלפל שחור וזנגביל. מערבבים היטב עד שהתערובת נוזלית ולא סמיכה ונותנים לה לנוח.
2.    שופכים את הנודלס לסיר עם מים רותחים ומבשלים עד שהם רכים- אבל לא יותר מדי! מסננים.

במקביל לנודלס מכינים את שאר השלבים:
3.   במחבת בינונית או גדולה מטגנים את רצועות/קוביות הבצל עד שהן שקופות ו"נמסות". מוסיפים שום כתוש. נזהרים לא לשרוף אותו. לאחר כמה רגעים מעבירים את הבצל והשום לכלי אחר.
4.  שמים במחבת (שהתפנתה) את קוביות העוף ומטגנים אותן עד שהן לבנות ובזוויות מסויימות זהובות. לא יותר מזה. מוציאים אותן ומעבירים לכלי עם הבצל והשום.
5.   מכניסים למחבת את הפטריות ונותנים להן להיטגן ולהפריש נוזלים. כשהן מתרככות מעט (חשוב לא לתת להן יותר מדי זמן על האש. צריך להרגיש פטרייה בפה, לא סמרטוט) מוסיפים אליהן את שאר המרכיבים ששמנו בצד (בצל, שום ועוף) ומקפיצים לספיגת טעמים.
6.   שופכים את תערובת הדבש והסויה למחבת וממשיכים להקפיץ. 
7.   שופכים את כל תכולת המחבת על הנודלס ומערבבים כמה שניות מעל להבה נמוכה, עד שכל החומרים יתמזגו. מוכן!

שידרוגים ושכלולים למיטיבי לכת:
אפשר כמובן, בנוסף לפטריות, להוסיף כל ירק שאוהבים: רצועות גזר, רצועות פלפלים, נבטים וכו'. אני לא אוהבת ולכן אמא שלי לא הכניסה אז לא במתכון, אבל אם רוצים- פשוט מקפיצים את הרצועות קלות (שיישארו מעט פריכות) לפני הפטריות וממשיכים בהתאם למתכון.

חותכים בצל לרצועות (אפשר כמובן קוביות. אני מעדיפה בנודלס רצועות. זה מסתדר יפה עם הנודלס)
מעט שמן- מטגנים כשהמחבת מכוסה- וכך הבצל נהיה שקוף לאט לאט- בעיקר בזכות האדים.
בינתיים כותשים שום.
הפעם בפינת ההמלצה: שום ישראלי.
שנים השתמשתי בשום המיובא שטעמו כטעם פלסטיק.
הקפדתי לקנות רק אותו משתי סיבות. הראשונה כמובן-
הוא הרבה יותר יפה מאחיו הישראלי. השנייה- קל מאוד לקלף אותו.
אבל יום אחד נתקעתי עם שום ישראלי ופתאום גיליתי אותו מחדש! 
סופסוף נזכרתי איך שום מריח ויותר מזה-
שיש לו טעם! ועוד איזה טעם!
מאז אני מקפידה להשתמש רק בו ולא באחיו חסר הטעם ובעל הסקס אפיל החו"לי.
אני קונה כמויות בעונה ומאפסנת אותם ב...
מקרר. הם נשמרים מעולה. באחריות.
אז מהיום חברים- רק שום ישראלי!
איך מקלפים? כן, יש לי כל מני גדג'טים מטופשים לקילוף שום. הם מיותרים לחלוטין.
מפרידים את השיניים, נותנים מכה עם סכין רחבה וזהו. הוא יתקלף ממש בקלות.
זבנג עם סכין:
 כותשים...
מוסיפים לבצל "הנמס"
מוציאים את הבצל והשום מהמחבת ומכניסים אליה את העוף. 
אין צורך להוסיף שמן.
זו התוצאה שצריך להגיע אליה: רוב חתיכות העוף בצבע לבן אבל יש כמה איזורים שחומים יותר
למה שתי סלסלות פטריות? 
א. כי הן מתכווצות ברגע ששמים אותן במחבת.
ב. כי זה טעים!
מארז צמד חמד:
אני מעדיפה חתיכות כמה שיותר גדולות- זה כיף להרגיש את הפטריה כשלועסים!
תוך שניות הן מתחילות להפריש נוזלים

כשהן במרקם הנכון (רכות אבל לא יותר מדי) מוסיפים למחבת יחד איתן את העוף, הבצל והשום.
מערבבים לספיגת טעמים:
שופכים את הרוטב שהכנו מדבש סויה וזנגביל (לא לוותר עליו! הוא השוס של המנה הזו)
מערבבים טוב טוב
שופכים את התערובת על הנודלס המוכנים
מערבבים כמה רגעים על להבה נמוכה שכל הטעמים יתערבבו בכיף
ואוכלים!

3 תגובות:

  1. פתאום חשבתי שאולי זה יספק את הסחורה של הנודלס אליהן אני משתוקקת... אבל כשאת אומרת זנגביל למה את מתכוונת? איך קונים את זה? כאבקה? אנא פרטי!

    השבמחק
  2. אלה לא הנודלס שאליהם את מתכוונת. אני זוכרת מה אמא שלי הכינה לך! :-)
    זה זנגביל:
    http://www.google.co.il/imgres?q=%D7%96%D7%A0%D7%92%D7%91%D7%99%D7%9C&um=1&hl=iw&sa=N&tbm=isch&tbnid=P66pSb8fwgvq8M:&imgrefurl=http://www.razit.co.il/%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2594_%25D7%2593%25D7%2594_%25D7%2598%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%25A7%25D7%25A0%25D7%2594/%25D7%2592%27%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2592%27%25D7%25A8_(%25D7%2596%25D7%25A0%25D7%2592%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259C)_%25D7%2591%25D7%259E%25D7%2598%25D7%2597%25D7%25A0%25D7%2594/&docid=iBv38zHNFJ9buM&imgurl=http://www.razit.co.il/thumbnail.asp%253Fpath%253Duploads/pages_files/%2525D7%252592%2527%2525D7%252599%2525D7%2525A0%2525D7%252592%2527%2525D7%2525A8-%2525D7%252596%2525D7%2525A0%2525D7%252592%2525D7%252591%2525D7%252599%2525D7%25259C-%2525D7%252591%2525D7%25259E%2525D7%252598%2525D7%252597%2525D7%2525A0%2525D7%252594.jpg%2526width%253D170%2526height%253D250%2526action%253Dthumbnail%2526quality%253D100&w=170&h=250&ei=HNW2Tvq0EIjFtAbGu6WECQ&zoom=1&iact=rc&dur=194&sig=110721148189957143991&page=2&tbnh=128&tbnw=87&start=33&ndsp=33&ved=1t:429,r:27,s:33&tx=70&ty=52&biw=1632&bih=807

    השבמחק
  3. הכנתי. יצא מצויין. אבל אני עדיין רוצה את המתכון ההוא!

    השבמחק

זה אולי נראה מסובך לכתוב תגובה- אבל זה לא :-)
ביחרו לעצמכם שם או הגדירו "אנונימי", כתבו תגובה, ליחצו על "פרסם הערה" והקישו את צירוף האותיות שיינתן לכם. זהו! התגובה נשלחה :-)