יום שני, 2 במאי 2011

עוגת קדאיף אישית / עוגת קדאיף - זכרונות מהעמק

מוקדש ללילך ב.

את שנות ילדותי היפות העברתי בכפר, אי שם בעמק הירוק תמיד. 
ובכפר היתה לי חברה טובה, לילך שמה. יום אחד, אחרי בית הספר, לילך ואני החלטנו שלא מיצינו ושאנחנו מוכרחות להמשיך את השהות המשותפת. האימהות הגיעו לאסוף אותנו ואני הכרזתי שאני הולכת ללילך. אמא שלי, שככל הנראה הובכה מזה שהבת החוצפנית שלה מזמינה את עצמה סתם כך לאנשים, מייד מיהרה לפתות אותנו לבוא אלינו הביתה ולשם כך היא שלפה את הטיעון הלא משכנע בעליל: "כדאי לכן לבוא יש שעועית לבנה!"

שעועית לבנה! איכס! לא רק שזה לא שכנע אותי לוותר על הבית של לילך, זה רק גרם לי לחשוב מייד על אלטרנטיבות אחרות לארוחת הצהריים שלי. או-אז אמרה אימה של לילך את מילות הקסם:
"אצלינו יש שניצל וצ'יפס!"
נו, כבר אמרתי לא פעם ששניצל וצ'יפס היו מאז ומעולם המאכל האהוב עלי מכל. בשנייה שהבנתי שיש פוטנציאל לצ'יפס בארוחת הצהריים שלי- הדרך לבית של לילך היתה קצרה מאוד. הגענו אליה ומאותו הרגע קראנו לעצמנו חבורת "שו לבנה". על שם השו(עוע)ית הלבנה שכמעט נאלצנו לאכול.


וביום אחר, במקום אחר, כשכבר עזבנו את הכפר- לילך הגיעה לבקר אותי. דווקא באותו יום היתה במקרר שלנו אחת העוגות שפחות חיבבתי. כי כמו שאני הכי אוהבת בעולם שניצל וצ'יפס, כך איני מחשיבה שום קינוח לכזה אם אין בו שוקולד.
והעוגה שהיתה במקרר אותו יום, לא רק שלא היה בה שוקולד - - 
היו בה איטריות!!
מה עניין שמיטה להר סיני?! מי שמע על איטריות בעוגה..?
בחיל ורעדה הצעתי ללילך מהעוגה המשונה שבמקרר ולילך הפתיעה- מסתבר שזו אחת העוגות של אמא שלי שהיא הכי אהבה... לך תבין.

ופתאום, 15 שנים אחר-כך, אני מגלה במקרה שאמא של לילך מצאה את הבלוג שלי. התלבטתי ארוכות אם להקדיש לה את הפוסט הזה, כפי שתכננתי כבר מזמן, או אולי דווקא פוסט על עוגה אחרת. עוגת כף קמח. 
אל עוגת כף קמח עוד נגיע, אבל בקצרה - 
ערב אחד, כשביקרתי את לילך היא הציעה לי עוגה. חשדנית שכמותי, ביררתי קודם באיזו עוגה מדובר.
"עוגת טובה!" לילך הכריזה.
טובה? הלא לאמא שלי קוראים טובה!
"כן, זה מתכון של אמא שלך".
במתח רב חיכיתי  לראות איזו עוגה זכתה להיקרא על שמה של אימי.
"אהההההה! עוגת כף קמח!" חייכתי. 
זה מאוד מרגש לגלות שיש עוגה על שם אמא שלך.
והיום, אחרי שלא התראנו כל כך הרבה זמן ואין לי מושג איפה לילך נמצאת היום (אבל אני משוכנעת שהיא עושה חייל), פתאום חלקי הפזל מתחברים ובזכות הבלוג מסתבר לי שאת העוגה הזו אימי המופלאה הביאה להם להולדת אחותה הקטנה של לילך.
עולם קטן.
אולי סימנים? 

אם כן, לעוגת-טובה/כף-קמח נגיע ממש בקרוב, ובינתיים, מתכון לעוגת האיטריות של אימי, שמסתבר שהיתה אהובה לא רק על לילך, כי אם על הרבה אחרים ורק אני היא זו שהקפידה לעקם את הפרצוף בכל פעם שראתה אותה.


עוגת קדאיף עם איטריות שלא נועדו לקדאיף...

החומרים הדרושים לתבנית בגודל 20X30:

לאיטריות מקורמלות:
1     חבילת איטריות דקות (400 גרם). לא איטריות ביצים, לא איטריות צהובות, אלא איטריות חומות-שקופות, דומות לצבע של ספגטי.
100 גרם חמאה
1/2  כוס סוכר

לקרם וניל
2    שמנת מתוקה
1    חבילת אינסטנט פודינג וניל
1    כוס חלב
4    כפיות סוכר

שדרוגים ושכלולים למיטיבי לכת:
במקום קרם הוניל - קצפת וניל!


לשם כך- פינת ההמלצה:
בניגוד לתמצית וניל הזולה מהסופר (שיש בה כל דבר פרט לוניל), או למקלות הוניל (שזה אמנם מאוד סקסי להשתמש בהם, אבל טעם וניל, אפעס, לא ממש מרגישים איתם), או לתמצית וניל טהור (שהטעם האלכוהולי שלה בלתי נסבל בעיני) - -
מחית וניל זו ממש משחת קסם. היא מרוכזת מאוד, מכילה את תוכנו של המקל ותענוג לעבוד איתה.
תראו את רשימת המרכיבים- אין בה טיפת אלכוהול!

מה שכן, זולה היא לא...
אבל אף אחד לא מושלם!


אז כדי להכין קצפת וניל- מקציפים שתי שמנת מתוקה ומוסיפים מחית וניל לפי הטעם. זה יוצא נפלא והגרגירים השחורים של הוניל יפהפיים! מומלץ בחום!

הוראות הכנה:

1.     מכינים את קרם הוניל: מקציפים במיקסר במהירות גבוהה את כל החומרים של הקרם עד שמתקבלת קצפת יציבה, חלקה ויפה. מעבירים למקרר ומתפנים להכין את האיטריות.
2.    מטגנים את האיטריות עם החמאה והסוכר. שימו לב לערבב כל הזמן ולעבוד על להבה נמוכה. האיטריות עלולות להישרף אם לא משגיחים עליהן.
3.     כשהאיטריות מוכנות משטחים חצי מהכמות שלהן בתבנית, מעל מורחים את קרם הוניל ומלמעלה מפזרים את האיטריות שנותרו.


תמונות לנשמה:
כל שדרוש להכנת בסיס הקדאיף הם חבילת איטריות דקות, סוכר וחמאה.
מתיכים את החמאה ולפני שכולה מותכת מוסיפים את האיטריות והסוכר
צריך להקפיד לערבב את האיטריות כל הזמן, הן עלולות להישרף מהר מאוד (!!!) והרעיון הוא לא לשרוף אותן, כמובן, אלא לקרמל אותן עם הסוכר.
תוך כדי צילום הפוסט הזה הבנתי מדוע אמא שלי היתה מטגנת את האיטריות בסיר ענק של מרק. בעת הצילומים לבלוג, כדי שהכל ייראה כמו שצריך ובלי השתקפויות מיותרות, טיגנתי את האיטריות במחבת רחבה. אממה, במהלך הערבוב האיטריות הסוררות קופצות לכל עבר ולנקות את הקטסטרופה שהן משאירות אחריהן זו חוויה מתישה מאוד. האמינו לי והשתמשו בסיר עם דפנות גבוהות.ממשיכים לטגן ולאט לאט כל האיטריות משנות את צבען לזהוב.
בשלב הזה קורה משהו מאוד מרגש. 
מריחים את אחד מריחות ילדותי. 
אלמלא הבלוג הזה, אני לא חושבת שהייתי מכינה את העוגה הזו אי פעם. והנה, פתאום, בזכות הבלוג- הרחתי ריח של בית, של ילדות שהספקתי לשכוח,
ריח של אמא שלי מכינה עוגת קדאיף.

אימי המופלאה היתה מכינה את העוגה הזו בתבנית מלבנית: משטחת חצי מכמות האיטריות בתבנית, מורחת עליהן את קרם הוניל ומניחה מעל שכבה נוספת של איטריות.
זה נחמד ופשוט, אבל העוגה הזו לא מצטלמת טוב כשהיא בתבנית. 
לכבוד הבלוג החלטתי להשתמש באביזר החביב עלי-
רינג. בעיני זה מוצלח שבעתיים.
מכניסים כמות קטנה של איטריות מקורמלות לתחתית רינג שצופה בנייר כסף.
צריך לפעול מאוד מהר כי האיטריות מתקשות. אז במהירות: איטריות->קרם->איטריות.
ובעזרת שק זילוף מזליפים את הקרם. 
אפשר להשתעשע עם מגוון צורות נטולות קשר ו/או חן. בין כה תהיה שכבת איטריות נוספת מעל.
שולפים את הרינג ומגישים

9 תגובות:

  1. האם העוגה ברת חיתוך כאשר מכינים אותה בתבנית?
    וכמו כן- באילו אטריות מסתוריות בדיוק מדובר?
    אני תכף שולחת לך תמונה במייל ומקווה לאישור!

    נראה מעולה- עושה רושם ובכלום עבודה... בדיוק כמו שאני אוהבת!

    השבמחק
  2. לילך lilach.bien@gmail.com03 מאי, 2011

    וואו! איזה כבוד ... מעולם לא הקדישו לי פוסט :-) החזרת אותי חזרה לילדות בסיפור על ה"שו הלבנה".

    למען האמת, אני זו שנתקלתי בבלוג שלך בשיטוט מקרי באינטרנט, הפניתי אליו את אימי, ונתתי לה את הכבוד לכתוב תגובה קודם. העציב אותי לקרוא על מות אמך, אך שמחתי לקרוא שאת עושה חיל, ובעיני הבלוג הוא דרך מרגשת להנציח אותה.

    באופן מקרי בדיוק היום אכלתי עוגת קדאיף שמישהו מהעבודה הביא, וחשבתי שהיא לא קרובה להתחרות במקור של אמא שלך ...

    השבמחק
  3. לילך! מי היה מאמין... שלחתי לך מייל, נמשיך משם :)

    ליסה- מדובר באיטריות קצרות, בערך 2 ס"מ אורך כל אחת ויש להן צבע של פסטה רגילה. כמו ספגטי.

    במידה ואת מכינה את הקרם של אמא שלי (ולא את זה שאני המלצתי עם משחת הוניל) -העוגה ברת חיתוך לגמרי. רק תקציפי כמו שצריך, שתהיה יציבה ויפה :-)
    בהצלחה!

    השבמחק
  4. איך אני אוהבת קדאיף,
    ינוסה בשבת הקרובה.

    נשיקות!

    השבמחק
  5. בעקבות הקישור ששמת הלכתי קצת לאיבוד בבלוג שלך.. כן כן עם דמעות וכל מיני רגשות מעורבים בגלל הסיפורים..

    לגבי הוניל, הסוג שהמלצת עליו בהחלט מעולה, אם את משתמשת המון עוגי.נט ואני בקרוב עושות הזמנה מרוכזת מהספק ויוצא לנו לליטר משחת וניל בערך 150 ש"ח.. היא חיסלה את זה תוך שנה בערך.. אצלי עדיין נשאר מלא. מוזמנת להצטרף להזמנה שלנו.

    השבמחק
  6. אנונימי04 יוני, 2012

    חבל על הזמן עוגה מעולה

    השבמחק
  7. דיתה הראשונה10 ספטמבר, 2012

    אני מבינה שזה איטריות של מרק עוף נכון?
    והאם הן מתרככות במקרר בבואן עם הקרם?
    כי ברגע שמטגנים אותן הן מתקשות

    השבמחק
    תשובות
    1. הי דיתה :)
      הן לא מתרככות במקרר ו/או בקרם, הן פריכות, אבל הן כל כך דקיקות שהמרקם המתפצפץ שלהן בפה הופך לקסם בשילוב הקרם.
      אלה לא אטריות של מרק עוף (לפחות לא אלה שאני משתמשת בהן). מדוברת באיטריות האלה:
      http://www.google.co.il/imgres?hl=en&sa=X&pwst=1&biw=1280&bih=963&tbm=isch&prmd=imvns&tbnid=9C_enSEgLKomOM:&imgrefurl=http://www.mysupermarket.co.il/%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25AA%25D7%259F/%25D7%2590%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA_%25D7%2593%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%25AA_%25D7%2590%25D7%25A1%25D7%259D_400_%25D7%2592%25D7%25A8%25D7%259D/%25D7%25A4%25D7%25A1%25D7%2598%25D7%2594_%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%25AA%25D7%2599%25D7%25AA%25D7%2599%25D7%259D/%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A6%25D7%25A8&docid=ohhq2-37y4zvtM&imgurl=http://images.mysupermarket.co.il/Products_1000/95/006295.jpg&w=789&h=1000&ei=BflOULjFKYjE0QXI2ICQBA&zoom=1&iact=hc&vpx=917&vpy=592&dur=607&hovh=253&hovw=199&tx=137&ty=165&sig=105084928716167592307&page=1&tbnh=147&tbnw=116&start=0&ndsp=35&ved=1t:429,r:26,s:0,i:151

      מחק
    2. אנונימי20 פברואר, 2014

      שלום לך נחמה
      זו עוגה מדהימה, שבילדותי אכלתי המון פעמים
      האטריות קשות והקרם רך וטעים
      זו אמנם לא עוגה שנחתכת לריבועים ישרים - אבל הטעם מדהים!
      וברעיון שלך עם הרינג גם מצטלמת יפה
      את המתכון קבלנו מדודה שלי
      הוכנה הרבה לחג השבועות
      האתר שלך נפלא ומעלה זכרונות ילדות...

      מחק

זה אולי נראה מסובך לכתוב תגובה- אבל זה לא :-)
ביחרו לעצמכם שם או הגדירו "אנונימי", כתבו תגובה, ליחצו על "פרסם הערה" והקישו את צירוף האותיות שיינתן לכם. זהו! התגובה נשלחה :-)