הרעיון המקורי היה להפוך את האוצר שמצאתי לספר מתכונים מודפס (כריכה קשה בבקשה. תודה. שלום), אבל איפשהו בדרך הרעיון התמסמס ובכלל, ידוע שאין יפה יותר מ Soft copy ולשם-מה לנו להדפיס?
אז תודה לאחי הגאון על העיצוב שככל הנראה כבר לא ייעשה בו כל שימוש ובואו תראו את האוצר, כפי שמצאתי אותו מייד בתחילת השבעה על אימי:
המילים בצבע הירוק הן כתב ידה של אימי המופלאה.
וזו כבר השקית של צומת ספרים. שקית לא גדולה, אבל עמוסה לעייפה בכל המתכונים שליקטה מפה ומשם.
כמו בלוגרית מוסמכת, לייד כל מתכון אימי המופלאה הקפידה לכתוב את המקור.
המקור המשעשע מכולם היה: "אינטרנט".
איפה באינטרנט? אלוהים יודע. אבל זה משם, תאמינו לה.
אחד הדברים שהיא היתה מקפידה לעשות מדי אירוע, היה "רשימות מטלות". אמא שלי שיכללה את רשימות המטלות לכדי דפים שלמים של רשימות, מחולקות לקטגוריות ונושאי-המטלות.
היתה רשימת המטלות שלה, רשימת המטלות לאבי, רשימת מטלות לסדר ולניקיון, רשימה (כמובן) לסופר, רשימה (עוד יותר כמובן) להשלמות אחרי שחזרה מהסופר וכבר התחילה לבשל ועוד כהנה וכהנה- אינספור רשימות. גם מהן יש כמה שניצלו והנה הן לפניכם:
ובפעם הבאה... אתחיל לעשות את הדבר האמיתי ולחלוק איתכם את המתכונים...
אז תודה לאחי הגאון על העיצוב שככל הנראה כבר לא ייעשה בו כל שימוש ובואו תראו את האוצר, כפי שמצאתי אותו מייד בתחילת השבעה על אימי:
המילים בצבע הירוק הן כתב ידה של אימי המופלאה.
וזו כבר השקית של צומת ספרים. שקית לא גדולה, אבל עמוסה לעייפה בכל המתכונים שליקטה מפה ומשם.
כמו בלוגרית מוסמכת, לייד כל מתכון אימי המופלאה הקפידה לכתוב את המקור.
המקור המשעשע מכולם היה: "אינטרנט".
איפה באינטרנט? אלוהים יודע. אבל זה משם, תאמינו לה.
אחד הדברים שהיא היתה מקפידה לעשות מדי אירוע, היה "רשימות מטלות". אמא שלי שיכללה את רשימות המטלות לכדי דפים שלמים של רשימות, מחולקות לקטגוריות ונושאי-המטלות.
היתה רשימת המטלות שלה, רשימת המטלות לאבי, רשימת מטלות לסדר ולניקיון, רשימה (כמובן) לסופר, רשימה (עוד יותר כמובן) להשלמות אחרי שחזרה מהסופר וכבר התחילה לבשל ועוד כהנה וכהנה- אינספור רשימות. גם מהן יש כמה שניצלו והנה הן לפניכם:
ובפעם הבאה... אתחיל לעשות את הדבר האמיתי ולחלוק איתכם את המתכונים...
יקירה, בדיוק חשבתי עלייך הבוקר, ככה סתם במקרה.
השבמחקאצלי בשקית המתכונים (כי גם אצלי הכל מבולגן ולא מקוטלג) יש מקום של כבוד לעוגת 4 של אמא שלך עם הפטנט של הניילון הנצמד.
משתתפת בצערך, ובטוחה שהמשפחה הקטנה שלכם עוד תצמח ותמלא לך את הלב.
חן (מהעבר הירושלמי הרחוק והקר)
את יוצר גאון ללא כל צל של ספק
השבמחק*גאון יוצר
השבמחקחנצ'ה! טוב לראותך במרחבי הבלוגספירה... :)
השבמחקורק תיקון קטן... זו עוגת 2, לא עוגת 4 :-)
אבל תודה! חיממת את ליבי! ד"ש לאיש שאיתך!
נחמה יקרה
השבמחקהתרגשתי מאוד לקרוא...מה זה התרגשתי?בכיתי
הזמן שעובר לא מחליש את הזכרונות והכאב
מאז יתמותי עברו 9 שנים כאילו זה היה אתמול!
יש מתכונים שאני לא מסוגלת לעשות ונשאר לי רק זכרון הטעם!
אימי שהיתה בשלנית ואופה בחסד עם לב ענק ואבי שהיה עזר כנגדה...
יהי זכרם ברוך
נחמה יקרה
השבמחקאנחנו לא מכירות , אבל הצלחת לרגש אותי עד דמעות , בכיתי איתך על אימך, בכיתי ונזכרתי באימי האהובה שנפטרה לאחר מחלה לפני כ - 20 שנה.... לצערי יש פצעים שהזמן לא מרפא ... ואנחנו נשארים עם המתכונים, הזכרונות והטעמים שלא תמיד חוזרים.
אהבתי את כתיבתך, אשתמש במתכונים של אימך ואמשיך לעקוב אחר הבלוג
יישר כח
רותי
תודה רבה, רותי!
מחקרק בשביל הסקרנות:
השבמחקמדוע נקרא הבלוג נחמה שובתת? זה קשור איכשהו לאמך?
תודה על התשובה
יעל
הי יעל :)
מחקאין כל קשר לאימי. את יכולה לקרוא בפוסט הזה, בפסקה האחרונה:
http://shovetet.blogspot.co.il/2012/02/blog-post.html
זה ממש מרגש...לראות את כל המתכונים.
השבמחקריגשת אותי על הבוקר.
רעות