נודלס / פתאי עם עוף בצבע אדום לוהט - אזכרה שנייה וגעגועים קשים מנשוא

מוקדש באהבה אינסופית לסילה, חברתי הה-ר-י-ו-נ-י-ת!!

כבר שנתיים שכשאני מבשלת בימי שישי אני נתקפת בעצב. תמיד מתחשק לי להתקשר לאימי המופלאה ותמיד אין לי למי.

וביום שישי אחד, בדיוק כשנתקפתי בעצב המוכר, כשהכנתי שני תבשילים חדשים שממש רציתי לספר עליהם לאמא שלי, פתאום שמעתי ברדיו שיר של חוה אלברטשיין שלא הכרתי. שמעתי ופרצתי בבכי.

עוגת גבינה פירורים אישית או מי היה מאמין שכבר עברה שנה מאז שהתחלתי

שנה.

שנה שלמה.

שנה שלמה עברה מאז שכתבתי פה לראשונה.

הכל התחיל מאכזבה איומה באזכרה הראשונה של אימי המופלאה. אחד-עשר החודשים הראשונים והארורים בלעדיה הסתיימו ופתאום, בעודנו עומדים מעל הקבר ופוצחים במסורת חדשה, נזכרנו ששכחנו. שכחנו להכין ספר מתכונים ולחלק אותו באזכרה כפי שתכננו.

אמא שלנו, שנתנה לנו בלי סוף, שהצליחה לגרום לכל אחד מארבעת ילדיה תחושה שהוא הכי חשוב בעולם ואין שני לו, שלמרות שעבדה במשרה מלאה תמיד מצאה זמן ללמוד איתנו למבחנים, להסיע לחוגים, לבשל עבורינו, להקשיב, לשוחח, לייעץ, להצחיק, לצחוק - 

להיות...

אמא שלנו, המופלאה, נתנה לנו בלי סוף- ואנחנו שכחנו. שנה שלמה היתה לנו כדי למצוא מתכונים אהובים, לערוך אותם, לצלם, לעצב ולהדפיס ופשוט לא עשינו את זה. את הדבר המינורי הזה, הפשוט כל כך- לא עשינו בשביל להנציח אותה כמו שצריך. כמו שהגיע לה.

קציצות ותפוחי אדמה צהובים שהם ארוחה שלמה בסיר אחד - פרחים סגולים וורודים

אימי המופלאה היתה מנהלת בחייה המקצועים ובחייה הפרטיים כאחד. לייתר דיוק - היא קודם כל היתה תקתקנית ומשם כבר הגיעו כל יתר התכונות הניהוליות שלה. כך למשל, כשאימי שכבה במחלקת כירורגית ב' ברמב"ם, אחרי ניתוח מורכב של פתיחת בטן שהתאוששות ממנו אורכת חודש ימים לפחות- - -> היא חזרה, מיד עם התעוררותה מההרדמה, לנהל את העולם.

ראשון היה רפי, הגנן שאמא שלי כל כך אהבה, או בשמו השני: "רפי בוא, יש עוגה!" היא התקשרה אליו וביקשה שיכין את הגינה לבואה. הגינה של אימי המופלאה היתה המקום האהוב עליה ביותר, בין היתר משום שבה היא ערכה את האירועים החשובים ביותר: שם אימי ארגנה את חנוכת הבית לפני כמעט 20 שנה, שם עשתה את כל מסיבות ההפתעה שהפיקה לכל העולם, שם היו כל סעודות ה"על-האש", שם חגגנו ימי-הולדת שנה אחר שנה, שם אירחה חברים וחברות, שם למדה איתנו למבחנים, שם נבנו אינספור סוכות ושם גם קבורה שיפרה, כלבתי האהובה, שהלכה לעולמה בדמי ימיה.