רולדת בשר - סוכות חלק #1

 

סוכות היה החג האחרון שאימי המופלאה חגגה בבית שלה. למעשה, כל שנה בסוכות כל המשפחה כולה היתה מתאגדת אצלינו בסוכה, שעם השנים הלכה וגדלה: עוד ועוד אחיינים נולדו והיה צריך להגדיל אותה כך שיהיה מקום לכולם. היא היתה כותבת לעצמה שבועות מראש רשימות מטלות מדוקדקות, החל מהרכבת התפריט, דרך הזמנת הציוד וכלה ברשימות קניות ארוכות. עוד ועוד רשימות קניות.

סלט כרוב עם גרוב - איך הלכנו לחפש פסנתר ומצאנו חייל

הכל התחיל כשעברנו לירושלים. משהו באוויר הקר והיבש לא עשה טוב לפסנתר שלי והוא החל לגסוס במהירות.

יום אחד ניסיתי להציל אותו באמצעות אדם שכינה את עצמו מומחה פסנתרים. המומחה הגיע, הפך את הפסנתר על גבו (ובכך סתם את כל החדר למשך חודש), הזריק איזה נוזל חשוד והבטיח - "עוד חודש הפסנתר שלך כמו חדש!".

עבר חודש, והפסנתר לא רק שלא החלים ממחלתו הקשה - מצבו החמיר.

בצר לי החלטתי לרכוש פסנתר חדש ולהעביר את הנוכחי לחדר הישן שלי בבית ההורים. כך מצאתי את עצמי ביום  חמישי שטוף שמש, צועדת עם אימי בעמק ומחפשת פסנתר. כמה שנים קודם לכן אימי המופלאה קנתה לאחי הקטן חצוצרה והיות שהיא קיבלה בחנות הזו שירות מעולה, היא החליטה שחייבים לבדוק את הפסנתרים שלהם. ולי, שיש סלידה עזה מחנויות שמוכרות את כל כלי הנגינה ולא מתמחות בפסנתרים בלבד, היא אמרה: "מקסימום אל תקני!"