יום שלישי, 26 באוגוסט 2014

קינוחי כוסות - שוקולד - שאלות שאין את מי לשאול


הרבה שאלות יש לי בימים האחרונים. המון שאלות. כל מני דברים קורים ואני צריכה להתייעץ, צריכה לשאול, צריכה תשובות - והאישה היחידה שאני סומכת עליה, האישה היחידה שאני יודעת שהיו לה התשובות הכי נכונות עבורי - איננה.
לפעמים יש לי שאלות הרות גורל, משנות עולמות. לפעמים יש לי סתם משהו קטן שאני פשוט לא יודעת איך עושים. לפעמים סתם התלבטות מטופשת.
ולפעמים כואב לי הלב ואין לי אותה שתגיד לי לא לדאוג, ושהכל יהיה בסדר. 
אימי המופלאה חסרה לי כל יום. אבל בימים האלה, שכל מה שאני רוצה זו תשובה מדוייקת, בימים האלה היא חסרה לי שבעתיים.
לפני כמה ימים התעוררתי עם כאבים חזקים בעין. מעולם לא כאבה לי העין. כמובן שהיה ברור לי שמדובר במחלה חשוכת מרפא, והנה, אוטוטו הכל נגמר. הרי למי כואבת העין כך פתאום?! לגוססים כמובן.
מייד עם פרוץ הכאב המשונה התייסרתי וחשבתי לעצמי שרק אימי המופלאה (שבמקרה היתה אחות מוסמכת במקצועה), רק היא היתה יודעת מה זה הדבר הזה ומה פשרו, ורק היא היתה אומרת לי שזה שום דבר, והיתה מרגיעה אותי באמת. היה ברור לי שהכאב היה עובר לי מאליו, אילו רק היתה אומרת לי את המילים - "אוי, פפושה, זה שום דבר. מחר כבר לא תרגישי כלום."
אבל היא לא היתה ולא אמרה והכאב הבלתי נסבל רק הלך והתחזק.
לפני המון שנים, כשעוד היתה לי אמא מופלאה שנהגתי להיוועץ בה בכל דבר, היתה לי שאלת "תחזוקת בית". כתבתי את השאלה באיזה פורום נשכח וקיבלתי כל כך הרבה תשובות, שכל אחת היתה גרועה מקודמתה. כשסיפרתי את זה, בדיעבד, לאמא שלי היא אמרה: "איך לא שאלת אותי? זה ממש פשוט!", והסבירה לי במדוייק איך לפתור את הבעיה.
עשיתי את מה שאמרה, וכצפוי  הפתרון שלה היה היחיד שעבד מבין כל העצות שקיבלתי, מה שגרם לי להתייסר עד דלא ידע. מה היה לי לחפש בחוץ? איך לא שאלתי אותה מהתחלה? הרי זו אמא שלי! ברור שהיא תדע...
השבוע, אחרי שהימים חלפו וכאב העין שלי רק החריף, קבעתי תור לרופאה. "מה היא כבר תחדש לי?" שאלתי את החתיך, "הרי ברור לי לגמרי מה זה! זה הסוף!"
בבוקר התור התקשרו מהמרפאה. הרופאה חולה, התור בוטל, תתקשרי יותר מאוחר, תקבעי תור חדש.
פה כבר נגמרתי. אפילו הרופאה לא יכולה לענות לי על השאלות?!
מיוסרת ועם כאב עין מחריף התחלתי את שגרת יומי, הכוללת, בין היתר, שיחה עם הדודה האהובה שלי, אחותה של אימי המופלאה. בין לבין קיטרתי וסיפרתי לה על כאבי העין שלי. "נו מה הבעיה, תקשיבי לי טוב טוב: תעשי לך תה, חכי שיתקרר קצת, קחי צמר-גפן, תטבלי בתה ותרטיבי איתו את העין".
זה היה נשמע לי הפתרון המטופש ביותר עלי אדמות, אבל אפופת ייאוש ותחושה של "מה כבר יש לי להפסיד" - ניסיתי.
הכאב נעלם כלא היה.
ייסורי המצפון, לעומתו, הגיעו במלוא עוזם: ממש כשם שבאותה הפעם התייסרתי שלא שאלתי את אמא שלי, גם הפעם. הלא יש לי דודה כל-כך אהובה. התשובות הרי נמצאות כל-כך קרוב. זה אמנם לא אימי המופלאה אבל זה הכי קרוב שרק אפשר.
וכמה שלפעמים היא עולה לי על העצבים, דודה שלי, ככה אני אוהבת אותה בכל ליבי.

פתאום הבנתי, שלפעמים, כשנדמה שאין אף אחד שיכול לעזור, כשנראה שהכל לא מסתדר, כשכל מה שאני רוצה זה את אמא שלי, האחת והיחידה, והיא אינה -

לפעמים התשובה נמצאת דווקא פה, ממש קרוב, במרחק שיחת טלפון אחת קטנה לאיזור חיוג 04.

קינוחי כוסות בשלושה סוגי שוקולד (להכנה יום מראש)
החומרים הדרושים
לקרם שוקולד לבן
200 מ"ל שמנת מתוקה
150 גרם שוקולד לבן

לכדור שוקולד חלב עם פצפוצי שוקולד מריר
250 מ"ל חלב
75 גרם סוכר
חצי מקל וניל
3 חלמונים
30 גרם קורנפלור
150 גרם שוקולד חלב
50 גרם שוקולד מריר - מגורר בפומפיה - ליצירת פצפוצים
120 גרם שמנת מתוקה מוקצפת לקצפת

לדיסקית קראנץ'
100 גרם שוקולד חלב מומס
125 גרם פרלינה לוז
50 גרם פייטה פיוטין
50 גרם ברס לוז
40 גרם חמאת קקאו מומסת

לגנאש השוקולד המזולף
150 גרם שוקולד מריר
200 מ"ל שמנת מתוקה
פצפוצי שוקולד חלב לקישוט (להשיג בחנויות מתמחות)

הוראות הכנה:

גנאש שוקולד לבן:
מביאים את השמנת לסף רתיחה. שופכים אותה על השוקולד. ממתינים כדקה ומערבבים היטב ליצירת תערובת אחידה. מעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק (אפשר גם ללא צנתר) ושומרים בקירור.

כדור שוקולד חלב עם פצפוצי שוקולד מריר:
מכינים קרם פטיסייר:
מרתיחים את החלב וחצי מכמות הסוכר (כדי שהחלב לא יידבק לדפנות הסיר). בינתיים, בקערה נפרדת, טורפים חלמונים. מוסיפים את יתרת הסוכר וטורפים (כדי להימנע מהיווצרות גושים). מרוקנים את מקל הוניל ומוסיפים את תוכנו לחלמונים. מוסיפים את הקורנפלור ומערבבים ליצירת תערובת הומוגנית.
כשהחלב רתח שופכים אותו באיטיות לקערת החלמונים תוך טריפה מהירה. מחזירים את התערובת לסיר ומערבבים כל הזמן. כשהמסה מתעבה, מערבבים במשך דקה נוספת עד היווצרות בועה אחת ויחידה - ומסירים מהאש. 
לקערה אחת, בה מונח כבר שוקולד החלב, שופכים את הקרם דרך מסננת (כדי להימנע מלהכניס פנימה חלמונים שנקרשו). מערבבים היטב, מניחים בצמוד לקרם ניילון נצמד ומעבירים למקרר לקירור מוחלט.
כשהתערובת התקררה, מעבירים אותה לקערת המיקסר, מוסיפים את פצפוצי השוקולד המריר ומערבבים באמצעות וו גיטרה במהירות בינונית, לקבלת קרם חלק.
מקפלים פנימה את הקצפת (בשלוש פעמים) עד לקבלת קרם משגע :)
מזליפים את הקרם לתבנית כדורים, או כל תבנית סיליקון אחרת שנראית לכם הולמת, ומקפיאים ל24 שעות לפחות.

דיסקית קראנץ':
מערבבים היטב את כל החומרים ומוזגים על גבי ניר אפיה. מניחים מעל ניר אפיה נוסף ומרדדים ליצירת משטח בעובי 0.5 ס"מ. מעבירים לקירור במקרר לכמה דקות, עד שמשטח השוקולד קשה, אך לא קשה מדי וניתן לקרוץ ממנו עיגולים בקלות.
באמצעות קורצן הגול בקוטר מעט יותר קטן מהכוס שאתם מגישים בה, קורצים עיגולים מושלמים. שומרים בקירור.
טיפ: מי שיודע לטמפרר שוקולד - עדיף ומומלץ לטמפרר את השוקולד, לוותר על חמאת הקקאו ולהמשיך כרגיל. 

גנאש השוקולד המזולף:
מביאים את השמנת לסף רתיחה. שופכים אותה על השוקולד. ממתינים כדקה ומערבבים היטב ליצירת תערובת אחידה. מעבירים לשק זילוף עם צנתר משונן ושומרים בקירור.

הרכבה:
בכוסות ההגשה מזליפים מעט קרם שוקולד לבן, בכמות שתהיה מורגשת בטעם אך שלא יטבע בתוכה כדור המוס.
מניחים מעל את כדור מוס השוקולד ומעליו דיסקית קראנץ'.
מזליפים פרח גנאש מריר ומקשטים בפצפוצי שוקולד חלב.