יום שישי, 24 במאי 2013

שקשוקה תרד - הטיפול הראשון



השבוע שוב נשבר לי הלב.
כל פעם שאני שומעת על אמא שמפסידה לסרטן הארור, אני מתרסקת. אני נזכרת ברגעים חשוכים שאני כל-כך משתדלת להדחיק, ומתמלאת רחמים על היתומים "החדשים".
השבוע זו היתה פינצ'י מור. התעוררתי בבוקר וגיליתי שהיא נפטרה. סרטן מעי ארור, כמו זה שהיה לאימי המופלאה.
ראיתי ראיון עם הבת שלה ולא הצלחתי לעצור את הדמעות.
זה לא פייר לאבד אמא.
זה פשוט לא פייר.

כשאמרתי פעם את המשפט הזה לאישה שאהבתי, היא אמרה: "מה זה 'לא פייר'? ככה זה".
כן, ככה זה. ככה זה כשיש לך אמא. יש דברים שקל להגיד.