יום שישי, 5 באוגוסט 2011

ופתאום גיליתי שלא רק עבורי היא היתה כל-כך משמעותית - תפוחי אדמה אפויים בחמש דקות







"מה קורה? אני מקווה שהכל טוב, אבל למקרה שאכן לא משהו-
ההורים שלי חיפשו דרך ליצור קשר איתכם.
אמא שלך עזרה המון להורים שלי....
מקווה לשמוע שאת לא מבינה על מה אני מדברת... הילה"


ביום שאימי המופלאה נפטרה באה סילה, החברה היקרה שלי, שאהבה לשמוע את אמא שלי קוראת לה "חביבַתי". סילה באה מירושלים ואני יצאתי החוצה לחכות לה. אחרי שהתחבקנו ובכיתי (למרות שכבר חשבתי שנגמרו לי הדמעות), פנינו חזרה לכיוון הבית ופתאום הבחנתי בדבר הנורא הזה, שהיכה בי בפתאומיות ובלי כל הכנה:


כך, ברגע אחד, אם היה לי איזה ספק קטן לפני כן, הבנתי שזהו. הכל נגמר.


להלוויה של אימי המופלאה הגיעו כ2,500 אנשים. אמא שלי היתה אישה מופלאה ואהובה, פשוט על כולם.